כָּל אֵלֶּה מִלְּאוּ אוֹתִי אָשָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה / כְּאִלּוּ הַיְתִי אִשְׁתּוֹ, אֲנִי שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אִשָּׁה וּבְנָהּ לַמִּדְבָּר / כְּשֶׁעָלִיתִי לָרִאשׁוֹנָה לַתּוֹרָה

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל עבור תום הסבב הראשון בהקפות של שמחת תורה, במילים מהנביאים ירמיה וזכריה המבטאים את רוח הגאולה עבור נשים במעמד זה ועבור הקהל.

כחלק מתשומת הלב למעגל השנה במסגרת נָחוּגָה וכחלק מהדיונים השונים במגזין על המפגש בין חיי הלכה לפמיניזם - יחד עם סיום קריאת חמשת חומשי, בחג שמחת התורה, מוצעים כאן תכנים ותיקים וחדשים בנושא

סדר עליית התורה לצד תפילות מקוריות שנאמרו במעמד קריאת התורה על ידי קהילת נשות אשחר בסימן שמחת תורה תחת קורונה.

כחלק מהשיח בעליית תורה לנשים נידונה רבות זרימתה הטבעית של ההלכה. הרב הפרופ' דניאל שפרבר דן בטיעונים לכאן ולכאן תוך הצפת מושג חדש בהקשרו - כבוד הבריות

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל לתפילת גשם שמקומה במהלך תפילת שמחת תורה ובנוסח זה מעניקה מקום לנשים: האימהות, הרעיות, האחיות והשותפות בכמיהה לשנה גשומה וברוכה.

טקסים לציון מאורעות בחיי ילדות, נערות ונשים כמעט ולא התקיימו, וכאשר התקיימו - נבנו במבנה של טקסים לבנים.

התפתחות חלקיו השונים של טקס בר המצווה, הפולמוס על דמותו וקבלתו של טקס בת המצווה בקרב כלל הקהילות.

על שאלת שותפות ונוכחות נשים בטקס החופה והקידושין, תכנון חופה 'שוויונית' בגבולות 'הלכתיים', והבחירה במעורבות פעילה בתהליך.